יום שלישי, 2 ביולי 2013

פרופורציות

ערב, קרטונים מתעופפים, אורזים לקראת מעבר לדירה חדשה..מגיע בוקר, שבע וחצי בפעוטון-נשיקה על הלחי ולעבודה...  צריך לדאוג לצ'קים ולמשכנתא. מספרים-מצגות-נוסחאות-ישיבות. לאסוף את הילדה, לטייל עם הכלב שהיה רוב היום בבית, לנשנש משהו, נשיקה לבעל שחזר מהעבודה, ובעיקר- להספיק להצליח לנשום קצת בין לבין...

איזה מעבר חד מסטטוס של  "אמא-בחלק-השני-של-חופשת-הלידה-כלומר-השלב-שנהנים –ממנו-ולא-רוצים-שיגמר" לעלייה על הנתיב המאד מהיר שבו חוזרים לעבודה, מנסים לג'נגל בין הכל, ולהשתדל שכל הכדורים ישארו באוויר, ולא יפלו...

אז שלשום היה יום כזה, שיכול להכנס ישירות לפנתיאון של הימים העמוסים האלו. יום כזה שאחרי הצהריים תא ימין במוח מנסה לברר עם תא שמאל מה הסיכוי שזכרתי לעשות את כל מה שהייתי צריכה לעשות באותו היום (ושאלוהים יברך את any-do, אפליקציה אדירה בסלולארי שגורמת לעוד חלק במוח שלי לסמוך עוד קצת על הסלולארי שיזכיר ויזכור במקומי). ואיך אומר השיר? באותו הרגע, מה שמתחשק לי זה פשוט לישון...
ואז- טלפון. בעל יקר, שאסף באותו היום את האפרוחה שלנו מהגן, וסיפר בשמחה גדולה שיצאה לה שן. כן כן, כזו קטנטנה ולבנבנה. כזו מין שן שעוד לא נראתה באף פה של אף תינוק בעולם. ומאותו הרגע, כל הפרופורציות השתנו - התעופפתי הביתה עם פרחים ופרפרים שמלווים אותי, מנגינות נבל של מלאכים באוויר, והמכונית הצחורה שלי (עד כמה שהיא יכולה להיות כזו, עם תינוק וכלב)  הישר לחיוך גדול, והפעם בתוספת שני מילימטרים חדשים ולא מוכרים בתוך הפה.

לא היתה אמא גאה ממני באותו הרגע.

איך הצלחנו ללדת תינוקת מופלאה כזו, שמצליחה אפילו להוציא שיניים בכוחות עצמה. פשוט קסם.



אז אפשר להשוויץ קצת?

---------------------------------


לבעל היקר היתה יום הולדת לפני כמה שבועות. פרגנו לעצמנו סופ"ש ארוך בלונדון (ופרגנו גם ההורים בשמירה על הילדה והכלב. ומיד שתי המלצות לחנויות מקסימות בעיר), אבל קצת לפני- ארגנתי לו ליום ההולדת "משוויצון" לארנק. קרטון מתקפל, תמונות, גזירי נייר, כרטיסי אשראי צבועים והרבה מצב רוח טוב. כזה שבכל פעם שירצה להכנס לפרופורציות, יוכל להסתכל, לחייך ולחזור לעיסוקיו.

ברור היה שהשיר המלווה יהיה "אבא שלי" (לאבא שלי יש סולם...)









היה לי כל כך כיף להכין את זה, שארגנתי לי משוויצון משלי, לארנק. הגרסה שלי היא של גידי גוב, "קטנה אחת".


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

והנה גם שתי המלצות ללונדון (אהובתי, העיר שתמיד אשמח לחזור אליה, ובכל פעם אהנה בה מחדש כאילו לא הייתי בה מעולם...)-



  • חנות הצעצועים של בנג'מין פולוק- חנות עצמאית ומקסימה, שנמצאת בקובנט גארדן (שוק מומלץ בפני עצמו, במיוחד בסוף השבוע, כשאז יש הופעות רחוב), שזורקת אותך לפינות נוסטלגיות וחמות בלב. כל מה שקשור בתאטרון בובות-  תפאורות, בובות אצבע ומריונטות, בובות נייר עם בגדים לגזירה, פיות ושדונים, אליס בארץ הפלאות...
    לא קנינו כמעט כלום בלונדון, וכמעט כל מה שכן- היה בחנות הזאת. הבעל היקר היה צריך להחזיק לי חזק-חזק את הידיים כדי שלא אקנה את כל החנות לגלי שלנו (או בשיטה המתוחכמת יותר שלו, פשוט הלך לקופה ואמר לו להתחיל להכין את החשבון...) ובכל זאת, יצאתי משם עם כמה בובות, תפאורות וצעצועי עץ עם ריח בריטי.
    http://www.pollocks-coventgarden.co.uk/
    כתובת וטלפון-The market 44, Covent Garden, London WC2E 8RF. ּ44ׂ(0)2073797866

  • בילד-א-בר -   Build a bear: חנות לילדים (או לחילופין, חנות גם בשבילי), בה אתה נכנס לסדנא לבניית דובים. התירוץ שלי היה שצריך לקנות דובי לגלי (וזה לא רלוונטי שזה הדובי העשירי בערך שיש לה)-  זה מתחיל בבחירת הגוף, ואז עוברים תחנה תחנה ומפיחים בדובי חיים- ממלאים אותו, שמים לו לב, מסרקים ועושים פן, נותנים שם ותעודת לידה... כיף גדול. לילדים, אבל ממש לא רק :-) החנות הזו נמצאת בלונדון, גם היא בקובנט גארדן, אבל זו רשת שקיימת בעוד מקומות באירופה.
    http://www.buildabear.com/shopping/

כתובת וטלפון- Unit 9 North Piazza
Convent Garden, London
+44 20 7240 2372

ובינתיים נגמר החופש וחוזרים לארגזים...

שיהיה שבוע טוב!

22 תגובות:

  1. כמו תמיד כותבת מקסים........

    השבמחק
  2. אחלה משויצון! רעיון מקסים וביצוע כשרוני (-:

    השבמחק
  3. מקסים! כל כך צודקת על המעבר החד בין חופשת לידה לחיי שגרה עמוסים :-) וכן הפרופורציות הקטנות - מאחלת לך הרבה פרופורציות קטנות ורק משמחות!!!

    השבמחק
  4. תודה עדי יקרה!

    השבמחק
  5. תודה הילה :-)

    השבמחק
  6. תודה כרמית :-)

    השבמחק
  7. פוסט מקסים!!
    איזו מתוקה הקטנה הזו...

    השבמחק
  8. כרגיל, תענוג ומרגש!!!! :-)

    השבמחק
  9. ואת כל הקסם הזה, ההכנה, הצילום הכתיבה ועוד, עשית בתוך כל הלחץ. את ממש סופר אמא וסופר אישה! איזה כיף לארז, וגם לגלי בעלת השן :-)

    השבמחק
  10. מקסים, מרגש ומרתק.... וכל כך נכון !!! אין על ההפתעות הקטנות האלו בחיים שמשנות את השגרה ברגע .

    השבמחק
  11. מקסים! את אימא ואישה כ"כ מפרגנת!

    השבמחק
  12. תודה מותק :-)

    השבמחק
  13. מי שמדברת :-)

    השבמחק
  14. תודה יקירתי :-)

    השבמחק
  15. תודה רבה מיכל :-)

    השבמחק
  16. מוכר לי- קצב החיים שאת מתארת, רק שהנסיבות אצלי אחרות...
    כייף לכם שהתאווררתם בלונדון. אני מאד אוהבת אותה וכבר שנים לא ביקרתי בה. אולי אעשה גיחה בחורף :)
    ראיתי בקהילה שנשברת מהספר הלבן האחרון. אני עדיין נאבקת (אבל לא כל כך מבינה למה...)
    שיהיה לך קיץ כייפי!

    השבמחק
  17. כן- ניסיתי וניסיתי וממש היה לי קשה איתו. לא התחברתי בכלל. נתתי לו את מבחן 50 העמודים ואפילו עוד קצת, אבל זה לא עבד. ראיתי שאני לא היחידה... למען האמת, אני חושבת שאפשר לספור על יד אחת את מי שכן התחבר לספר.
    שיהיה גם לך קיץ כיפי!

    השבמחק
  18. תתחדשי על הבית החדש שבנית במו ידייך,
    על השן החדשה ותחושת הגאווה - הכתיבה שלך מקסימה :-)

    השבמחק
  19. תודה קיפודה יקרה! בינתיים יצאה גם שן שנייה והגאווה כפולה ומכופלת :-)
    שבת שלום!

    השבמחק
  20. היי, נעים מאוד! :) הבלוג שלך מקסים, שמחתי להכיר אותו, והפוסט הספציפי הזה הזכיר לי פוסט שלי, מהעבר:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=561504&blogcode=12384473
    ואגב, את ה-Build a Bear ניסו להביא ארצה. אני לא יודעת איפה זה נמצא עכשיו, אבל בכפר סבא הייתה מין חנות ניידת כזאת, כרכרה גדולה עם כל הדובים והאביזרים (טוב, לא כמו בלונדון, אבל דומה ;-), ואני חושבת שזו גם הייתה אותה חברה, אבל זה כנראה לא כ"כ הצליח, כי הדוכן נעלם.

    השבמחק
  21. תודה חגית! גם אני מאד אוהבת את הבלוג שלך, את היצירתיות, ובעיקר- את החשיבה השונה והמרעננת.
    מעניין, דווקא הייתי מאמינה שלחנות כזו- כמו BUILD A BEAR- יהיה פוטנציאל להצליח בארץ. טוב, כנראה שנצטרך לנסוע לאירופה בשביל זה :-)

    שנה טובה!

    השבמחק